הבוקר (שלישי) הסתלק לבית עולמו מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל, לאחר שהיה מאושפז בבית החולים מעייני הישועה בשל הידרדרות במצבו הבריאותי.

הרב אדלשטיין היה ראש ישיבת פוניבז', נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

הוא נולד בשנת תרפ"ג לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין בעיירה שומיאץ בברית המועצות, שם שימש אביו כרב העיר. אמו מרים הייתה בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה מלסטובקה.

אמו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לו ולאחיו הרב יעקב זצ"ל, כך שיהיו רשומים כצעירים יותר ולא ילמדו בבית ספר בפיקוח היבסקציה.

בעקבות מחלתה של אימם בטיפוס, נשלחו האחים לדודתם הרבנית רבקה צביה פז בעיר קלימוביץ'. שם קיבלו מאוחר יותר את הבשורה על פטירת אימם.

בשנת התרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל ובחודש אייר באותה שנה עלתה המשפחה באונייה "נובו רוסייסק" בהפלגה מאודסה לארץ ישראל.

באלול התרצ"ד קבעה המשפחה את מושבה ברמת השרון. מאחר ולא היה בית ספר דתי במקום, למדו הבנים עם אביהם בבית, בישיבה על ארגזי תפוזים. בנוסף הם למדו דקדוק, חשבון ואנגלית שהייתה אז השפה הרשמית ולשם כך נלקח לביתם מורה מיוחד.

בשנת תרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול התש"ה נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. הם הגיעו לישיבה בהליכה רגלית מביתם. בישיבה התקשו למצוא מקום להלין את שניהם ומזכיר הישיבה הזמינם ללון בביתו, עד שנמצאו להם מקומות כעבור כחודשיים.

כעבור שנה נישא אביהם בשנית והוא ביקשם לשוב לסדר הלימוד בבית. בחורף התש"ד, כאשר הוקמה ישיבת פוניבז' הגיע הרב שמואל רוזובסקי שהתמנה לראש הישיבה לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם נמנו עם ששת התלמידים הראשונים בישיבה שהשתכנה בבית הכנסת הליגמן בבני ברק.

בשנת התש"ח נישא הרב אדלשטיין לרבנית הניה רחל ע"ה, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה. באותה השנה מונה ע"י הרבה כהנמן לר"מ בישיבה.

לאחר פטירת אביו התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה הוטל התפקיד על אחיו הרבה יעקב אדלשטיין.

בשנת התשס"ג צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. ולאחר פטירת מרן הגראי"ל שטיינמן בשנת ה'תשע"ח הפך לנשיא המועצת. הרב אדלשטיין שימש כבעל תוקע בישיבת פוניבז' מאז שנת תש"ו ועד ראש השנה האחרון.